החלטה בתיק ת"א 374-07

1.         בפני בקשת המבקשים, הם הנתבעים 3 ו-4, לעכב ביצועו של פסק דין לפינוי, שניתן ביום

16/9/12, והמורה למבקשים לפנות חמישה חניונים המוחזקים על ידם במקרקעין נשוא ההליכים בתיק זה (להלן: "החניונים" ו"המקרקעין").

2.         הבקשה הוגשה ביום 20/12/12.

3.         לטענת המבקשים עיכבו הם את הגשת הבקשה מחמת שהצורך להגשתה לאחר נולד רק לאחר שמונה עו"ד מרדכי גלוסקה, הפועל ככונס נכסים לפירוק השיתוף במקרקעין, אף כמנהל מיוחד מטעם בית המשפט לביצוע פסק הדין (להלן- "המנהל המיוחד").

            טעמי הבקשה הם סיכויי הצלחת הערעור והנזק הכלכלי העלול להיגרם למבקשים כתוצאה ממתן הצו.

4.         המשיבים 1,2, והמשיב 6, כל אחד בתגובה נפרדת שהוגשה (להלן- "המשיבים"), מתנגדים לבקשה, הן נוכח מועד הגשתה, הן נוכח המחלוקת לעניין סיכויי הצלחת הערעור, והן בהתחשב בכך שמדובר בפינוי מנכס עסקי אשר הנזקים, ככל שייגרמו, כתוצאה מהפינוי, ניתנים לפיצוי כספי.

            המשיבים טוענים עוד כי קיימת חשיבות לביצוע פסק הדין ללא עיכוב, וזאת נוכח הליכי פירוק השיתוף של המקרקעין עליהם מצויים החניונים, והמשמעות הכלכלית הנודעת לפינוי החניונים. 

המשיבים טוענים אף טועניםכי גילו לאחרונה שחלק מהחניונים מוחזק בפועל על ידי אחר (חברת פולריטי בע"מ), ובכך נשמטת ההצדקה הכלכלית העומדת בבסיס הבקשה, משממילא לא המבקשים הם המחזיקים בחניונים.

5.         בעניין זהות המחזיק בחלק מהחניונים, השיבו המבקשים, מפי המבקש 2, כי:

 "חברת פולריטי נשכרה על ידי לאחרונה על מנת לסייע לי בהפעלת החניונים, ובמסגרת זו חלק מהחשבוניות המוצאות כנגד התשלום החד פעמי בכניסה לחניונים הן של חברה זו".

            לתצהיר התשובה, שבו הועלתה הטענה, לא צורף תיעוד אודות ההתקשרות הנטענת, מועדה, היקפה והזכויות שהועברו מכוחה.

6.         לאחר שבחנתי הטיעונים, מצאתי כי אמנם, יש להבחין בין עיכוב פינויו של נכס מסחרי, אשר לגביו נקבע בפסק דין כי הוחזק שנים רבות שלא מכוח זכות שבדין, לבין פינוי דירת מגורים.

            כמו-כן, מצאתי טעם לפגם בהתנהלות המבקשים, אשר עשו לעצמם דין עצמי בכך שלמרות צו הפינוי המשיכו להחזיק בחניונים, ואף עירבו אחרים בהחזקתם, שעה שפסק דין של פינוי תלוי ועומד; הכל באופן אשר עלול להכביד על הליך הפינוי.

            בכל זאת, ומתוך כך, שממילא הליך הפינוי טרם החל, שישיבת קדם הדיון בערעור קבועה למועד קרוב, ומשניתן להבטיח אף את האינטרס הכספי של המשיבות, אשר עיכוב מסירת החניונים לידיהם מעכב האפשרות להנאה מנכס מניב זה, החלטתי להיעתר לבקשה, באופן מסוייג, כמפורט להלן.

            פסק הדין יעוכב עד ליום 15/2/13, בכפוף לקיום לקיום תנאים אלה:

6.1        הפקדת הכספים שהתקבלו בקשר להפעלת החניונים בחודש דצמבר 2012 בידי

            המנהל  המיוחד.